וירוס הקורונה מתפשטת, עכשיו זה לא הזמן להטיל הגבלות על הניסויים בבעלי חיים

התפרצות נגיף הקורונה שהחלה בווהאן, סין, הופכת במהירות למצב חירום עולמי שמהווה סכנה לבריאות הציבור. יותר מ -400 בני אדם מתו. אלפי מקרים דווחו ברחבי אסיה, אוסטרליה, אירופה וצפון אמריקה.

למרבה המזל, כמה חברות אמריקאיות כבר פועלות לפיתוח חיסון למחלה. שתיים מאותן חברות מצהירות שיוכלו להתחיל לבצע בדיקות רלוונטית בבעלי חיים בתוך חודש.

המאבק נגד וירוס הקורונה החדש, הוא רק דוגמה אקטואלית לנחיצות המחקר בבעלי חיים להתקדמות המדעית. אף על פי כן, על פי מכון המחקר פיו שבוושינגטון (Pew Research Center ), קצת יותר ממחצית מהאמריקנים מתנגדים למחקר בבעלי חיים. יתכן שחיסון חדש שיופק באמצעות שימוש בבעלי חיים ישנה את דעתם.

הנגיפים המשתייכים למשפחת נגיפי קורונה, גורמים למחלות נשימה ונמצאים במצב דגירה בחיות משק. ברגע שהנגיפים 'חוצים את המחסום' ומצליחים לבצע הדבקה בין בעלי החיים לאדם, הם יכולים להתחיל  ולבצע הדבקה גם בין אדם לאדם. החוקרים סבורים כי הנגיף החדש הועבר לראשונה לבני אדם בשוק המוכר חיות בר בווהאן, שהושבת לאחר התבססות חשד זה. החוקרים פועלים להתחקות אחר מוצאו של הנגיף בבעלי חיים בכדי להבין טוב יותר את התפשטותו בקרב חיות הבר, אשר הובילה להדבקה האחרונה בבני אדם.

ההתפרצות הגדולה הראשונה של נגיף ממשפחת הקורונה בעידן המודרני התרחשה בשנת 2003, עם "תסמונת נשימתית חריפה חמורה" – המכונה בדרך כלל Severe Acute Respiratory Syndrome ) SARS ), אשר הגיעה ממחוז גואנגדונג בדרום סין, הדביקה מספר כולל של כ-8,000 בני אדם וגבתה את חייהם של כ-800.

כמה שנים לאחר מכן, בשנת 2012 וירוס קורונה קטלני נוסף צץ במזרח התיכון. וריאנט זה – "MERS", קיצור שמו הלועזי "תסמונת הנשימה המזרח-תיכונית" (Middle East Respiratory Syndrome) – היה וריאנט קטלני במיוחד, והוא הרג אחד מכל שלושה אנשים שנדבקו בו.

מחקרים בבעלי חיים הראו כיצד נגיף הקורונה שגורם ל- MERS יכול לבצע תהליכי הסתגלות למעבר בין בעלי חיים שונים, ולהדביק מינים חדשים. ניסוי אחד שכלל 16 מיני עטלפים, גילה שהנגיף לא יכול היה להיכנס ביעילות לתאים בעלי-קולטנים ממין "ערפדי מצוי". לאחר מספר דורות, הנגיף התפתח, ובסופו של דבר הסתגל לאותם קולטנים גם במין עטלף זה. המדענים מאמינים כי ממצאים אלה, וממצאים אחרים הקשורים לסוגים שונים של נגיפי קורונה, עשויים לסייע בפיתוח חיסון.

חיסונים למחלות זיהומיות רבות אחרות פותחו לראשונה באמצעות מחקר בבעלי חיים.

נקח לדוגמה את החיסון נגד חצבת, שהציל את חייהם של כ-20 מיליון איש במהלך שני העשורים האחרונים: בשנות השישים, מדענים ביצעו ניסויים בתרביות תאים שהוצאו מעוברי אפרוחים. הם השביחו את החיסון שפותח במשך שבע שנים נוספות של מחקר מתמשך בבעלי חיים, עד שלבסוף מוזג עם החיסון לחזרת ואדמת ב1971.

דוגמה אחרת היא החיסון נגד פוליו, נגיף שהרג בעבר אלפי ילדים בכל שנה. לאחר כמעט 40 שנות מחקר בקופים ובעכברים, בשנות ה50 פיתחו מדענים לראשונה חיסון יעיל. החיסון הציל כמות משוערת של כ- 18 מיליון בני אדם משיתוק, והציל את חייהם של כ -1.5 מיליון ילדים נוספים.

בשנים האחרונות המחקר בבעלי חיים הפיק חיסונים בקצב מהיר הרבה יותר. בשנת 2013 הופיע באפריקה זן קטלני של אבולה (Ebola), שהפך במהרה למגיפה. כל הטיפולים המקובלים הוכחו כבלתי יעילים. הנגיף הרג כ-11,000 בני אדם. סוכנות הבריאות הציבורית של קנדה החלה בפיתוח חיסון יעיל באמצעות מחקר על קופי מקוק. העבודה הסתיימה בהצלחה במימדי נס – הטיפול החדש נמצא יעיל במאה אחוז.

כשהתפרצה שוב האבולה בקונגו בשנת 2018, ארגון הבריאות העולמי חילק במהירות את החיסון החדש, ובכך מנע מגיפה נוספת, והציל אלפי אנשים ממוות.

הסוף להתפרצות הנוכחית של נגיף הקורונה טרם נראה באופק. אך סיומו, לכשיגיע, יהיה בודאי כתוצאה ממחקר בבעלי חיים.