ניסויים בבעלי חיים עוברים מסלול שנועד להקפיד ולוודא כי הניסוי נעשה רק לאחר שנבחרו כל החלופות. הניסויים עוברים ומקבלים את האישורים הדרושים על ידי הוועדות המוסדיות, הכפופות למועצה לניסויים בבעלי חיים.
חשוב להדגיש כי המדע, כפעילות אנושית, מתבסס ומתקדם תוך תחרות ובקרה הדדית מתמדת של עמיתים המומחים בתחומי מחקר מיוחדים. בקרת עמיתים הוכיחה עצמה כיעילה מאוד לקידום המדע ואנו בטוחים כי מנגנון זה יעיל ביותר ובנוסף מאפשר את רווחת החיות.
חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבע"ח) 1994 המסדיר את ביצוע הניסויים בבעלי חיים במדינת ישראל, מבוסס על עקרונות עצ"ה המקובלים בכל ארצות התרבות.
מחקרים שלא עומדים בתקנים המקובלים לא יוכלו להתפרסם בספרות המדעית, התקנים נקראים עצ"ה (שלושת ה R):
עידון (Refinement)
מקפידים על רווחת חיות הניסוי ומזעור סבלן. כולל על תנאי האכסון והתזונה המבטיחים את רווחת החיות, טיפול וטרינרי נאות ושימוש בחומרי הרדמה ואלחוש.
צמצום (Reduction)
מפחיתים, ככל האפשר, את מספר החיות בכל ניסוי.
המרה (Replacement)
משתמשים, ככל האפשר, בחלופות טכנולוגיות לבעלי חיים – תרביות רקמה, הדמיות מחשב ובמינים נמוכים יותר בסולם האבולוציוני.
• יישום החוק ועקרונותיו מאזנים כראוי את הכורח בניסויים ביו-רפואיים, את רגשות החמלה האנושיים וחובת מניעת הצער מבעלי החיים לשם קידום מדעי הביו-רפואה ומציאת מזור והקלת הסבל לרווחת אדם וחיה.
• לצורך בקרה ופיקוח על הניסויים הוקמה במשרד הבריאות מועצה בת 23 חברים ממשרדי הממשלה השונים, האקדמיה והרפואה (ביניהם משפטנים, רופאים ווטרינרים, מדענים מתחומי מדעי הרוח והטבע), ו-3 נציגי עמותות למען בעלי חיים. רוב חברי המועצה אינם מבצעים ניסויים בבעלי חיים.
• אין בעולם מדינה נאורה שאסרה על ניסויים בבעלי חיים והחוקים במדינת ישראל דומים לחוקים במדינות מהמתקדמות בעולם.
• מספר בעלי החיים המשמשים לניסויים בארץ (בהשוואה לגודל האוכלוסיה) דומה, ואף נמוך בהשוואה למדינות בגודל דומה ורמת מחקר ביו-רפואי טובה.
• המחקר הביו-רפואי הבסיסי חיוני לשם פיתוח תעשיית התרופות והביוטכנולוגיה הדרושים לשם ביסוסה הכלכלי של מדינת ישראל.
• הניסויים בבעלי חיים שימשו לאורך השנים לפיתוח תרופות, טיפולים רפואיים [כדוגמא ניתוחי השתלה, תומכונים (סטנטים) וטיפולי הפריה], ותרמו רבות להעלאת תוחלת החיים ולשיפור איכות החיים של כולנו.